קופות גמל – המהפכה נמשכת

פורסם בפקס טקס מבית "חשבים"

בשנת 2006 חוקק תיקון 3 לפקודת מס הכנסה ותיקונים 152 ו – 153 המהווים המשך ישיר של תיקון זה. החקיקה החדשה יצרה מציאות שונה לחלוטין בתחום קופות הגמל והפכה את חישוב הטבות המס בגין הפקדות לקופות הגמל למורכבות.
מטרת החקיקה הייתה להבטיח את העברת הכספים לאפיקים פנסיוניים על חשבון אפיקים הוניים. בכתבה אסקור את הנושאים המרכזיים בתיקונים אלה תוך כדי התייחסות לחוק פנסיה חובה שיכנס לתוקף החל מ – 2010.

תיקון 3 לקופ"ג – ינואר 2006

לתיקון זה שני סעיפים :

א. משיכות כספים מקופת גמל כעמית עצמאי – עד 31/12/05 ניתן היה למשוך כספים שהופקדו באופן עצמאי בקופ"ג לאחר 15 שנות ותק בקופה או בהגעה לגיל 60 + 5 שנות ותק או בתנאים סוציאליים אחרים (מיעוט הכנסות, נכות, הוצאות רפואיות). החל מ 1/1/06 בוטלה האפשרות למשיכת כספים בפטור ממס לאחר 15 שנות ותק.

המשמעות- קופת הגמל איבדה את האטרקטיביות שלה בכל הנוגע לצעירים. רבים שפתחו לילדיהם קופות גמל והפקידו לשם כספים על מנת שיהיה לילד חסכון כשישתחרר מהצבא וירצה לטייל או ללמוד, הפסיקו את הפקדותיהם לקופה כיון שאין טעם לחסוך לילדים כספים אותם יוכלו למשוך רק בגיל 60.זו אכן הייתה מטרת האוצר – ביטול החיסכון לטווח הביניים של 15 שנה.

ב. סעיף 19א לתקנות קופ"ג – הסעיף קובע שקופ"ג לתגמולים אינה רשאית לקבל כספים ממי שאינו אחד מאלה :

1. מי שהופקד בגינו לפחות 16% מהשכר הממוצע במשק למטרת קצבה. בשנת 2006 עומד הסכום על 85% מהסכום (12,049) ובשנת 2007 עומד הסכום על 90% מהסכום (13,024) והוא עולה בהדרגה עד לסכום המלא משנת 2009.

2. מי שנולד לפני 1961 או שהוא מבוטח בפנסיה תקציבית (פנסיה הנהוגה בשירות המדינה).

משמעות התיקון היא למעשה "קבורה" לקופות הגמל לתגמולים בכל הנוגע לחלק גדול מהאוכלוסייה. דוגמה : יליד 1966. עובד במקום בו מפרישים לו לביטוח מנהלים הוני על חלק שכר בסך 7,000 שקל. עובד זה מעוניין להפקיד לקופת גמל לתגמולים אך הוא לא יוכל כיון שהפרשת הכספים הייתה למסלול ההוני ולכן אין עמידה בתנאים האמורים לעיל.

אם יעביר העובד את ביטוח המנהלים למסלול קצבה יוכל לעמוד בתנאי הראשון ואז יוכל גם להפקיד כספים לקופ"ג לתגמולים.

מסקנה – רובד החיסכון הראשוני חייב להיות פנסיוני על מנת לאפשר בכלל חיסכון במסלול ההוני.

 

התיקון הכפול שחל מ – 1/1/06 שינה בעצם את כללי המשחק. בבת אחת איבדה קופ"ג לתגמולים את האטרקטיביות שלה. היחידים שלא השתנה מצבם הם אלה שנולדו לפני 1961 או עובדי המדינה שמשום מה לא הוחל עליהם התיקון.

בשנת 2006 ניתן היה "לעקוף" את התיקון על ידי הפקדה לקופ"ג על שם ההורים.בהנחה שההורים נולדו עד 1960 הרי שמגבלת ההפקדה לא קיימת וניתן היה להשתמש בהפקדה לצורך קבלת ניכוי וזיכוי.

אפשרות זו נחסמה והחל מ 1.1.07 לא ניתן לקבל יותר ניכוי וזיכוי בגין הפקדות הורים וילדים.

הערות והארות לתיקון 3:

1. בבדיקת המינימום בסך 16% מהשכר הממוצע במשק נכללים תשלומי העובד כשכיר וכעצמאי וכן תשלומי המעביד לרבות חלק הפיצויים ואובדן כושר עבודה.

2. קיימת בעיה עם עובד שעבד חלק מהשנה ועל ההפרשות החודשיות קיבל ניכוי אולם בחישוב שנתי לא הגיע למינימום הנדרש. במקרה שכזה ייווצר חוב מס שהעובד אינו מודע לו.

3. התיקון לא חל על מי שמבוטח בפנסיה תקציבית. התיקון לא קבע מינימום של שכר מבוטח בפנסיה תקציבית.

4. קופות הגמל לא הנפיקו אישורים שנתיים ב- 2006 למי שהפקיד כספים אך לא חתם על טופס התחייבות לעמוד בתנאי של המינימום. הכסף התקבל בקופה אך לא ניתן לנצלו לצרכי מס.

תיקון 153 לפקודה- ינואר 2007

מטרת החקיקה הייתה להשלים את תיקון 3 ולהתאים את הטבות המס הניתנות למפקידים לגמל ולקצבה לרצון הכללי לעודד את האפיק הפנסיוני.

בשנת 2006 חוקק תיקון 152 לפקודה ויושם התיקון רק על מי שאין לו הכנסה מבוטחת כשכיר.

החל משנת 2007 תיקון 153 לפקודה חל על כולם למעט מי שמקיים אחד משני התנאים :

א. נולד עד 1960.

ב. מבוטח בשכרו בפנסיה תקציבית (מיועד רק לעובדי המדינה).

מהם עיקרי התיקון ?

לפי התיקון קיימים למעשה 3 סוגים של עמיתים :

א . " עמית יחיד" – יחיד שאינו עמית מוטב שנולד לפני 1961 או שהייתה לו הכנסה שבשלה הוא זכאי לקצבה ע"פ דין או חוזה

ב. " עמית מוטב" – יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו כספים לקופ"ג לקצבה בסכום שלא פחת מ – 16% מהשכר הממוצע במשק באותה שנת מס (13,024 ב- 2007 )

ג. מי שאינו עמית יחיד ואינו עמית מוטב. לדוגמא- יליד 1970 שהפקיד לתגמולים.

מהם העקרונות החדשים של סעיף 47 – ניכוי בגין קופת גמל?

1. ביטול הטבות בגין הורים וילדים – ניתן לקבל רק בגין הפקדות בן זוג עמית מוטב יקבל גם בגין ילד מגיל 18 ומעלה.

משמעות – סגירת פרצת ההפקדות דרך ההורים. הכדאיות לעניין זה נותרה רק למי שמעוניין להימנע מתשלום הריבית.

2. היפוך בין חלק השכר ללא זכויות לחלק עם זכויות לגבי עמית מוטב (להלן – המשכורת המבוטחת). ההיפוך חל על רובד ההכנסה הראשון 86,400 .

משמעות – פגיעה מיידית בכל מקבלי שכר בינוני ומעלה שבגינו מופרשים כספים לקופ"ג או לקצבה במידה ולא הופרשו כספים על כל שכרם.

כתוצאה מכך לא יהיה כדאי לי ששכרו מהמבוטח מעל 86,400 להפקיד כספים כיון שיצטרך להפקיד סכומים גבוהים מאוד כדי לקבל ניכוי נמוך.

3. שלושה סוגי חישובים שונים:

עמית יחיד ,עמית מוטב ויחיד שאינו מוטב אך משלם לקצבה:

עמית מוטב – ייהנה מההטבות החדשות.

עמית יחיד – יישאר חישוב זהה לחישוב שבוצע בשנים הקודמות. יש לציין שאם עמית יחיד מפקיד לקצבה את המינימום הנדרש הוא נהפך באופן אוטומטי לעמית מוטב.

אינו עמית יחיד או עמית מוטב – אם הפקיד לתגמולים- לא יקבל ניכוי אם הפקיד לקצבה – יחושב חישוב זהה לעמית יחיד

מסקנה – יחיד שמפקיד לתגמולים לא יקבל ניכוי.

4. ביטול האבחנה בין שכר לא מבוטח להכנסה אחרת לגבי עמית מוטב

משמעות – בוטלה לגבי עמית מוטב ההפרדה בין 5% ל- 7%. ההתייחסות בחוק החדש זהה לשניהם. הכנסה מעסק או דיבידנד זהה לעניין הסעיף להכנסה ממשכורת ללא זכויות סוציאליות.

5. אי מתן ניכוי למי שהכנסתו המבוטחת גבוהה נקבעה תיקרה של 345,600 שמי ששכרו מבוטח מעל לסכום זה לא יקבל ניכוי . המגבלה חלה על כל סוגי העמיתים שמקבלים הטבות לפי הסעיף – לרבות עמית יחיד ויחיד שמפקיד לקצבה.

6. שיטת הרבדים- חישוב הניכוי- לגבי עמית מוטב

בגין הפקדה לקצבה כעמית עצמאי עד 86,400 – 11% ניכוי

בגין החלק שמעל 86,400 ועד 172,800 –

הפקדה לקופ"ג תגמולים – 7%

הפקדה לקצבה – 7+בונוס. מקסימום בונוס של 4% . ניכוי מקסימאלי עד 11% (בגין הפקדה עד 16%).

דגשים – א. במעבר לרובד השני יש להפחית את הסכום המהווה 16% מהשכר הממוצע במשק.

ב. הניכוי ברובד השני מוגבל בהפרש בין סך הסכומים שהופקדו לקצבה ל 16% מהשכר הממוצע במשק.

משמעות – חלק מההפקדה לקצבה הולך לאיבוד לעניין הניכוי. אדם מעל 86,400 משכרו מבוטח יצטרך להפקיד 26,848 = 16%*86,400 + 13,024 על מנת לקבל ניכוי בסך 9,504. ההפקדה לא תהיה משתלמת.

נקודות למחשבה

א. גיל 50 – יתכנו מצבים שאדם בגיל 50 המקבל הטבות מוגדלות יעדיף להיות עמית יחיד ולא עמית מוטב. מס הכנסה קבע שההטבות יינתנו לפי הגבוה מבניהם.

ב. מספר מעבידים – הטבה הניתנת אצל מעביד אחד יכולה ליצור חוב מס בסך הכללי כיון שבסיכום ההכנסות לא מגיע בונוס.

ג. מס שולי נמוך – יש מצבים בהם עדיף לקבל זיכוי בסך 35% על חשבון ניכוי בשיעור מס שולי של 29%.במקרים אלה כדאי לפצל ולהעביר הפקדה לזיכוי במקום לעבור לרובד השני

מהם העקרונות החדשים של סעיף 45א – זיכוי בגין קופת גמל ?

1. הגדרות – ראה סעיף 47

2. ביטול הטבות בגין ילדים והורים – כנ"ל

3. אין הבדל בין עמית יחיד ליחיד. ההטבות ניתנות לכולם כמו בשנים הקודמות. כלומר – ניתן להפקיד במסלול תגמולים בלבד (כשכיר או עצמאי) ולקבל זיכוי כפי שהיה בשנים קודמות.

4. הטבות מיוחדות ניתנות לעמית מוטב לפי הפירוט הבא :

הכנסה מבוטחת – זיכוי 7% עד 86,400

כל הכנסה אחרת – זיכוי 5%

מגבלת ביטוח חיים – נותרה מגבלה של 5% מההכנסה הכוללת.

כאשר הכנסה מבוטחת גבוהה מ – 86,400 היא תחסם ב – 86,400 ו"תשאיר מקום" להכנסות אחרות לזיכוי של 5%.

נוצרה הקבלה בין הניכוי והזיכוי בנוגע לשכר המבוטח.

חוק פנסיה חובה – שנת 2010

החוק עבר אולם התקנות עדיין לא הותקנו.נכון לעכשיו הכיוון המסתמן הוא הכיוון הנ"ל :

1. הבחירה בין מסלול הון לקצבה תעשה רק בסוף

2. פנסיה מינימאלית תעמוד על 3,500-4,000 שקל. פנסיה זו צפויה להיות פטורה.

3. ההפרש בין הכסף המיועד לתשלום הקצבה (מוערך בין 700,000 ל- 800,000) לתקרה של 1.2 מליון יהיה ניתן למשיכה פטורה ממס – הוני או קצבתי לפי החלטת העמית. משיכה מעל 1.2 מליון – אם כקצבה – תמוסה לפי מדרגות המס אם כהון – מס בשיעור 35%

4. תחולה צפויה – שנת 2010

המשמעות של חוק פנסיה חובה היא שבעצם ההחלטה עוברת לסוף ולכן כל החקיקה המסובכת המפורט לעיל נהפכת למיותרת. תיקון 3 ותיקון 153 נועדו לחייב הפקדה לקצבה בשלב ההפקדה אולם במידה והתקנות אכן יקבעו לפי האמור הרי שאין כל משמעות לשלב ההפקדה ויהיה צורך לבטל את הנוסחאות המסובכות בסעיפים 47 ו- 45א.

סיכום

שינוי חוקי המס בשנים האחרונות החל משנת 2000 ועד 2007 הכתיבו העדפה ברורה למסלול הקצבה על פני המסלול ההוני. תיקון 3 ותיקון 153 חסמו אפשרויות הפקדה לקופות תגמולים במצבים שונים וחייבו את העמיתים להפקיד לקצבה.

חוק פנסיה חובה צפוי שוב "לטרוף את הקלפים" ולהעביר את ההחלטות לסוף התקופה. כתוצאה מכך יהיה הכרח לבטל את התיקונים של סעיפי 47 ו – 45א ואת תקנות קופות הגמל ולחוקק סעיפים חדשים.

בקיצור – משעמם לא יהיה בתחום הזה גם בשנים הבאות.