נותנים ייעוץ – מה הקשר בין הליכה על חבל דק בייעוץ לחוק ההסדרים ?

לאורך כל השנים שאני נותן ייעוץ אני חושב קודם כל
על הלקוחות שלי.shutterstock_269740049
המחשבה המובילה אותי היא, שאני לא
רוצה להביא אותם למקום שיום אחד
יצטרכו לתת הסברים למס הכנסה על יעוץ מפוקפק שקיבלו.
סוג ייעוץ כזה יכול לעלות הרבה כסף כי הרבה פעמים הוא ניתן  “בשיטת המצליח” .

שיטת המצליח עובדת כשזה מצליח, אבל יש לזה צד שני – כשזה לא מצליח ועולה לביקורת של מס הכנסה והנסיון נכשל זה עולה ללקוח בכסף ובהרבה בריאות,
לרוב זה פשוט לא שווה את זה.

לכן אני נותן את הייעוץ במסגרת מה שהחוק מתיר ובמסגרת העמדות הכלליות של רשות המיסים ואז כולנו יכולים לישון בשקט.
וחשוב לי להסביר את הנקודה- עמדה כללית של רשות המיסים.
הרבה פעמים קורים מקרים בהם יש פרצות בחוק, הפרצות קורות כי נוצרת סיטואציה
שלא חשבו שתתרחש כאשר חוקקו את החוק.
ישנם יועצים שמיד מתפרצים לנקודות האלה, אך אם ידועה לך עמדת מס הכנסה
ואתה הולך על פיה אתה הולך על בטוח.
במידה ולא הלכת לפי עמדת מס הכנסה כנראה שיקרו שני דברים :
יכול להיות שתצליח אך תסכן את הלקוח שלך
ויכול להיות שתקבל פשוט סירוב.

אני מעדיף ככלל ללכת על בטוח עם הלקוחות שלי ולא לסכן אותם.

איך זה מתקשר לחוק ההסדרים ?
בתיקון האחרון לחוק נקבע חיוב שווי במס על כספי פיצויים.

על מה חל חיוב השווי ?
על הפרשות מעביד לפיצויים מעל לגבוה מבין :
שכרו המבוטח של העובד עד תקרה של 32,000 שקל לחודש.

מה משמעות חיוב השווי ?
חיוב במס במשכורת השוטפת של העובד . בעתיד יהיו כספים אלה פטורים ממס
במידה ויתורגמו לפנסיה ( קצבה מוכרת ) או חייבים במס רווחי הון אם ימשכו במזומן.

אז מה הקשר לייעוץ עליו דיברתי ? 

במסגרת התיקון לחוק נקבע שגם הפקדות לקופת פיצויים בגין שנים קודמות
בגין החלק שמעל לתקרה יחשבו כהפקדות החייבות בשווי בזמן ההפקדה.

בשנים האחרונות החלו יועצים שונים ומנהלי הסדרים כאלה ואחרים להורות למעבידים להפקיד סכומי פיצויים (שהם אמורים לשלם במזומן לעובד ) לקופ”ג לקצבה כהפקדה חד פעמית ממש לפני הפרישה.

סכומים אלה שהיו אמורים להיות מחיובים במס בפרישה נרשמו בטופס 161 ככספי קצבה ואז
ניתן היה ליעדם ולתרגם לפנסיה או לבצע חרטה מרצף בשלב יותר מאוחר ואז להינות ממס נמוך בהרבה.

מה לא בסדר בזה ? 

היועצים לא טרחו ליידע את המעביד שההפקדה הזו אינה מהווה הוצאה מוכרת
למעביד כיון שלא עומדת בתנאי סעיף 17 לפקודה ואינם מהווים השלמות פיצויים.
כמו כן – לא טרחו להבהיר ללקוח שלהם שהפקדה כזו אינה מקובלת על מס הכנסה
ועלולה לסבך אותם ( כפי שקרה לאחרונה בחברה גדולה בארץ) .

מתן ייעוץ כזה הוא הליכה על חבל דק ובמקרה זה חושפת גם את המעביד
וגם את העובד לסיכונים שהם הרבה פעמים לא מודעים להם !!!!!!!!

מה תיקון החוק פותר ?
בעקבות תיקון החוק נקבע כאמור שכל הפקדה שהיא למעשה מעל חבות הפיצויים
תחשב כהפקדה שחייבת בשווי במועד ההפקדה .
בכך הסתיים לו הרעיון לבצע הפקדה לקופ”ג לפני העזיבה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אודות הכותב: רו"ח אייל מנדלאוי

מומחה למיסוי ופרישה

20 תגובות על נותנים ייעוץ – מה הקשר בין הליכה על חבל דק בייעוץ לחוק ההסדרים ?

  1. מאת עמוס‏:

    מה דינם של כספי פיצויים שניתנו כמענק פרישה /חלף הודעה מוקדמת . ובסכומם הכולל עולים על 32 אלף שקל לשנה ? האם סגרו את מקלט המס לרצף פיצויים על 4 פעמים שכר ממוצע ?

  2. מאת עידו‏:

    מה שנראה שתהיה אפליה בעתיד לכאלו ממקומות גדולים שיכולים להוכיח שמה שקיבלו לפני הפרישה זה לא “פיצויים” אלא פדיון מחלה/עידוד פרישה/מענק מיוחד ואילו עובדים ממקומות פרטיים לא יצליחו ליהנות מכך. האם נשמע הגיוני?

  3. מאת תמיר‏:

    לדעתי הבעיה בחוק החדש שיוצר מס על הרווחים שנצברו על הפיצויים
    מאחר וכיום לפי צו ההרחבה של סעיף 14 ההשלמה בסיום עבודה מתבצעת כהשלמה אחוזית מהשכר האחרון ולא שכר אחרון * ותק וכידוע הכסף מושקע בשוק ההון וצובר תשואה,
    כך שיוצא שעובד ששכרו כמעט לא עלה במהלך עבודתו ממוסה על הרווחים של הפיצויים כי כאמור השלמה לקופה בהתאם לצו הרחבה ברוב המקרים תהיה מעבר ל100% וחוק ההסדרים מתייחס לשיטה הישנה

  4. מאת shlomo‏:

    אייל,
    האם הפקדה לקרן פנסיה תשורה ,שהינה קרן ותיקה ,ההפקדה לא ממוסה בשווי ?

  5. מאת אלכס‏:

    שלום,
    בדצמבר נעשתה הפקדה בגין השלמת פיצויים וכעבור ימים ספורים התגלה כי חלה טעות אצל אחד העובדים והועבר סכום ביתר.
    אם אזכה את הקופה בתלוש שכר ינואר, יקבל זיכוי שווי שלא מגיע לו.
    מה הדין במקרה כזה?

    • מאת אייל מנדלאוי‏:

      שאלה טובה .
      לא בטוח שזו התשובה הנכונה אבל לא נראה לי הגיוני לתת לו זיכוי שווי
      לא יודע איך לפתור את זה טכנית
      צריך לברר מול מס הכנסה

  6. מאת רם‏:

    שלום.
    אני פרשתי בגיל 67 לפנסיה.
    יש לי פנסיה תקציבית.
    בעבר משנת 1995 חסכתי באופן עצמאי לקופת פנסיה תשורה העל . מבקש לדעת האם כדאי למשוך את הקופה הנל הונית או קיצבתית.
    חצי מהכספים פטורים ממס נחסכו עד 2008.
    לתגובתך אודה..

    • מאת אייל מנדלאוי‏:

      אם יש לך קצבה מזערית של 4405 אתה יכול להוון את הכסף במסגרת הפטור
      להגיד לך מה לעשות – זה כבר חלק מייעוץ אישי
      אין פתרון מבית ספר

  7. מאת י‏:

    בכך הסתיים לו הרעיון לבצע הפקדה לקופ”ג לפני העזיבה.
    אם כך, הממשלה קונסת את מי שמושך מענק פרישה במזומן ב-35 אחוז תוספת בחישוב סל הפטור אך לא מאפשרת פתרון אחר שימנע את הקנס, כולל משיכה כקצבה

  8. מאת אילנית‏:

    מבחינת מס הכנסה, האם יש מניעה להגביל את השכר לפיצויים בהתאם לתקרה 32,000 ש”ח? לדוגמה לבעלי שליטה….

  9. מאת ויקי‏:

    שלום אייל. אני חשבת שכר.יש לי מספר עובדים שמקבלים פנסיה מצה”ל ויש להם אישורי מס הכנסה. באישורים האלה אין התייחסות להפרשת לפיצויים. האם הם זכאים למלוא התקרה או להפך לזקוף להם שווי על כל ההפרשות לפיצויים? תודה

  10. מאת עידו‏:

    היי אייל, אפשר אולי לשאול שאלה עם מספרים?
    נכנסתי לקביעות במקום העבודה לאחר 3 שנים, עד היום הפרישו לי לפיצויים לקרן הפנסיה 6%
    בכניסה לקביעות עלתה לי ההפרשה לקרן הפנסיה ל 8.33%,
    ובנוסף נפתחה לי קופת גמל (קרן פיצויים ) עם הפקדה נוספת של 2.33%,
    בכניסה לקביעות הופקד לי 2.33% לקופת גמל עבור כל ה 3 שנים האחרונות,
    לפי משכורת של 400,000 כלומר הופקד לי 9300 שקל
    בנוסף בכניסה לקביעות קיבלתי מענק, ככה שהופרש לי למרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה עוד 3466 שקל (שהם 8.33% מ 41600)
    שווי הפיצויים שחויבתי הוא 5900 שקל, האם יש טעות בתלוש? או שאכן זה השווי מס שאני צריך לשלם?

  11. מאת רו"ח אייל מנדלאוי‏:

    מצטער אבל זה לא הפורום המתאים לשאלות חישוביות אישיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *