נושא קיבוע זכויות הוא אחד הנושאים הקריטיים בפרישה. 
מדובר על פעולה שעושים פעם אחת בחיים וכדאי מאוד לעשות
אותה נכון אחרת זה עלול להגמר בהפסד כספי גדול.
אני רוצה לספר לכם על עליזה שהפסידה הרבה מאוד כסף כתוצאה
מיעוץ נוראי שקיבלה "מיועץ" .
כדי להבין את הסיפור נלך צעד אחורה ונסביר מהו בכלל קיבוע .
ב 2012 נכנס לתוקף תיקון 190 לפקודת מס הכנסה. החוק חיבר בין
הפטורים שניתנים על מענקי פרישה ( פיצויים) , תגמולים ( כולל היוונים)
ופטור חודשי על הפנסיה.
מדובר במעין "שמיכה קצרה" שמכל כיוון שנמשוך יצא מכיוון אחר אבל לכל דבר
יש את המשקל שלו ולכן צריך לחלק את הדברים בצורה נכונה.
מהם הפטורים שניתנים ?
כתבתי על כך רבות במאמרים קודמים . ניתן להכנס גם לערוץ היו טיוב שלי
ולצפות בסרטונים שמסבירים את הפטורים השונים .
קישור לערוץ היו טיוב :
https://www.youtube.com/channel/UCjjCmM23xxpUTrnYJDxNStA/videos
אבל בכל זאת – נקבעה תקרה משותפת לכל החבורה ביחד .
התקרה עומדת היום ( ינואר 23) על 853,632 אם כי לכל סעיף כאמור יש את המגבלה
הפרטית שלו בתקרה ( למשל – מענקי פרישה עד 13,310 לכל שנת עבודה) .
אז מה קרה עם עליזה ?
הגברת עשתה "קיבוע זכויות " בשנת 2017 .
הקיבוע נעשה במסגרת "פרישה מדומה" – המשך עבודה במקביל לקבלת פנסיה .
במסגרת הטיפול "שוריין " פטור של 280,000 לטובת היוון עתידי ( במסגרת סל הפטור שניתן ) .
מה משמעות השריון ?
המשמעות היא שמתי שתרצה תוכל למשוך תגמולים קצבתיים חייבים במס בגובה 280,000
מקופות הגמל.
הסכום הזה הופחת מסל הפטור ובהתאם לכך הקטין את הפטור על הקצבה ב כ- 1,500 שקל לחודש
לכל החיים .
אז מה היתה הבעיה ?
כשהיא הגיעה אליי לטיפול זה היה במסגרת הפרישה מהעבודה . היא קיבלה מענקי פרישה .
מסתבר שחוץ מ 25,000 שקלים אין לה בכלל כספי תגמולים !!!!!!
המשמעות היא שכל מענקי הפרישה חייבים במס ומנגד יש פטור לא מנוצל על היוון שאין !!!!!!
האם ניתן לתקן את "קיבוע הזכויות" ?
הוא בוצע ב 2017 . עברו הרבה יותר מ 120 יום ולכן הקיבוע לא ניתן לתיקון .
המשמעות היא שפטור בגובה 255,000 = 25,000 – 280,000 פשוט הלך לאיבוד
במקום להיות מנוצל לטובת פטור על מענקי פרישה שנהפכו חייבים מס.
מדובר בעשרות אלפי שקלים שהולכים לאיבוד בגלל יעוץ גרוע.
אבל למה להגיע בכלל למצב כזה ?
מה המסקנה ?
קיבוע זכויות הוא משהו חשוב מאוד שעושים פעם בחיים .
בטח שלא לעשות אותו לבד וכמובן צריך לבוא לאיש מקצוע טוב
כדי שכספים מיותרים לא ילכו להם סתם לפח.
ניתן לפנות למייל eyal@eyalmen.co.il או לטלפון 073-7690302
אייל, בעלת שליטה בת 73 ( עובדת יחידה בחברה), מעוניינת בקבלת כספי פיצויים/פנסיה מתוך בטוח מנהלים. חברת הבטוח דורשת טופס 161. מאחר ולפי בטוח לאומי חייב להיות עובד מסוים בחברה שעליו מדווחים, איך ניתן להימנע שהיא תמשיך לעבוד מבלי שתחול עליה הסנקציה של אי עבודה במשך 6 חודשים ?
היי אייל, תודה על המאמר החשוב. באמת לא ברור איך איש מקצוע פשוט ממלא מספרים דמיוניים בטופס החשוב הזה.
אם אפשר אשמח להבין מה היה – מילאו לה סכום גדול בטופס 161ד בסעיף 7 במקום בסעיף 5? ומס הכנסה באמת מקפיד על איך משאירים יתרה הונית פטורה?
בעצם השאלה כמה מס הכנסה מקפיד על נושא לכאורה טכני. הרי כל עוד יש יתרה הונית שלא נוצלה בכלל, מה אכפת למס הכנסה אם אדם עכשיו מבקש למשוך היוון קצבה או דווקא פיצויים פטורים או להגדיל את הפטור החודשי? בחוזר שלהם נדמה לי שכתוב שיתרה הונית לעתיד ששוייכה להיוון קצבה, כן מותר לבקש להעביר לפטור החודשי.
אגב, על חלק הפיצויים שמעל גיל 62, היא יכלה עדיין לקבל פטור? או שזה עובד רק כשמתחילים עבודה חדשה אחרי הפרישה.
תודה אייל וסליחה אם זו שאלה מטריחה מידי
כן . בסעיף 7 נרשם סכום שירד מסיכום ההון במקום לרשום בסעיף 5.
על חל הפיצויים מגיל הזכאות יש פטור ועל כך אין מחלוקת
לגבי הקפדה – זה לפעמים תלוי פקיד שומה וגישה באותו משרד שומה
הרבה תודה אייל, וערב חמים עם כל הקור הזה
היי אייל,
לא הבנתי
להבנתי ניתן עדין להגדיל את הפטור לקצבה על חשבון היוון פטור וזאת פעם אחת.
הפורש חותם על טופס 161ד שהוא לא יוכל בעתיד להגדיל את ההיוון
לא מדובר על ההגדלה אלא על חלק מתוך הסל הבסיסי אותו לא ניתן לשנות
אבא שלי הקטין לאחר שנתיים את ההיוון הפטור מסל הבסיס על חשבון הגדלת הקצבה הפטורה (לא רטרו כמובן) ,מס הכנסה מאפשר זאת פעם אחת בלבד(כך נאמר לו)
בטופס 161ד נכתב :
"ידוע לי כי לאחר תום תקופת השינויים (תקופה של 120 יום שתחילתה ביום הגשת הבקשה), הקבועה בחוק לא אוכל לשנות עוד
את החלטתי זו ולהגדיל בעתיד את הסכום להיוון קצבה בפטור. " -כוב הגדלת ולא הקטנה
שלום אייל,
פורש שיש לו מבטוח לאומי זכאות לכל ימי חייו, הן לקצבת אזרח וותיק והן להשלמתה לגובה קצבת נכות (כ 4,300 ש"ח) – האם נכלל בחישוב קצבה מזערית?
תודה
לא
תודה אייל.
מובן ממנה שבמקרה הנל אין ולא תהיה זכאות לקצבה מזערית (החיסכון הפנסיוני כולו מגיע לסך של כ כ 500K)
אשמח אם כך לשאלה נוספת –
האם ניתן למשוך חלק מהחיסכון כהון פטור על סמך סעיף 23? (ציטטתי אותו ליתר בטחון)
תודה!
סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005: 23. (א) (1) (א) משיכה בידי עמית בקופת גמל שאינה קרן ותיקה או בידי עובד של עמית-מעביד, לגבי כספים מקופת גמל משלמת לקצבה, בדרך של היוון חלק מהקצבה לסכום חד-פעמי תיעשה – (1) לגבי עמית – בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, ובלבד שסכום הקצבה שלו יהיה זכאי העמית לאחר ההיוון לא יפחת מסכום הקצבה המזערי; ובמידה וסכום הקצבה שבו זכאי העמית לאחר ההיוון שווה לסכום הקצבה המזערי או במידה וסכום הקצבה שבו זכאי העמית אינו עולה על סכום הקצבה המזערי – בהתאם לשיטת ההיוון שנקבעה בתקנון הקופה, לפי שיעור מהקצבה שלה הוא זכאי מהקופה שלא יעלה על 25% ולתקופה שלא תעלה על חמש שנים
ושאלה נוספת – האם במקרה שאין בכל מקרה קצבה מזערית, ניתן למשוך מקופת גמל / קרן פנסיה אנונה ולא קיצבה
חייבים להתחשבן קודם מול מס הכנסה ורק אחרי מס לקבל אנונה
לא יודע לענות . לא מבין מה רצונך.
אתה צריך ללכת ליעוץ רציני.זה לא הפורום לזה
תודה.
בהנחה שאין ולא תהיה קצבה מזערית מצד אחד
ומצד שני יש תוחלת חיים קצרה לשני בני הזוג
הרצון הוא
למשוך כמה שאפשר כהון פטור
למשוך לפי הצורך בלבד מהיתרה ולשלם מס של 35%
ואת היתרה להותיר ליורשים